מפתן.

- שתי פעמים נזכר במקרא המנהג של איסור הדריכה על המפתן . בשמ"א ה'ה' נאמר שכל הבאים לבית דגון נמנעו מלדרוך על המפתן . המקרא מנמק מנהג זה במה שאירע את פסל דגון ( פסי ד . ( ברם אין הנימוק לאיסור זה אלא פירוש איטיולוגי של המנהג . בצפי א 'ט' נאמר : ופקדתי על כל הדולג על המפתן ביום ההוא' ומכאן שהיה זה מנהג נכרי . המתרגמים הקדמונים ובעקבותיהם כמה מן המפרשים החדשים ראו בו מנהג פלשתי שחדר אף לירושלים . בספרות המזרח הקדמון' מחוץ למקרא' אין כל ראיה לקיומו של המנהג האוסר את הדריכה על המפתן . ברומי נהגו להעביר את הכלה מעל המפתן ; לדברי וארו ( אצל 'Servius על וירגיליום' ( Eclogae VIII ' 29 נהגו כן משום שהמפתן היה מקודש לוסטה . עניין קדושת המפתן נזכר גם אצל אבות הכנסיה טרטוליאנוס ' ( De idolatria 15 ) ארנוביוס , ( Adversus nationes I , 28 ; IV , 9 , ll , 12 ) ואבגוסטינוס . ( De civitate dei VI , 7 , 9 ) מנהגים שונים הקשורים בקדושת המפתן נפוצים עד ימינו בתרבויות שונות שאין ביניהן שום קשר' מה שמורה על תפיסה קמאית המקדשת את המפתן .  To the book