מנימין, מנימן.

- א ) מן הממונים בימי חזקיהו בערי הכהנימ לתת לאחיהם את מנותיהם ( דה"ב לא'טו - . ( ב ) בית אב של כהנים בימי יויקים כהן גדול ( נחמי יב'יז ' ( והוא זהה עם מימין' השישי בכ"ד משמרות כהונה ; וע"ע מימין א . — ג ) מן הכהנים התוקעים בחצוצרות בעת חנוכת החומה בימי נחמיה ( נחמי יב'מא . ( השם מנימין בא בתעודות בית מורשו מניפור בתעתיק : . Mi-in-ia-mi-i-ni , Mi-in-ia-a-me-en , Mi-in-ai-me-e השם מנימין' שהוראתו כנראה מן ימין' בא לציין את הולדת הילד בסימן של מזל והצלחה ( ע"ע ימין . ( ושמא אין מנימין אלא חילוף פונטי לבנימין והשווה אמנה אבנה ; מריא בריא ; ועוד . הפירושים לעזרא ובדומיה ודה"י ; ועוד : HILPRECHT , BE , 62 , 63 ; CLAY , BE , 55 ; DAICHES , JB , 14-15 ; NOTH , IPN , 224 י"ל  To the book