|
|
— מסים אלו' שהיו מעלים למלכות פרס' נזכרים יחד בשלושה כתובים בסי עזרא : שתי פעמים באיגרת השטנה על יהודה מימי ארתחששתא ( עזי ד'יג'כ ;( ופעם אחת בנשתון שנתן מלך זה לעזרא הסופר ובו פטור ממסים אלה לכל הכהנים והלויים ושאר משרתי בית הי ( עזי ז'כד . ( הצירוף הלך ומנדה מצוי כנראה באחד הקטעים הקטנים מן הפפירוסים הארמיים של ארשם' פחת מצרים . המנדה' בצורה המקבילה מידה' נזכרת בעזי ו'ח : מנכסי מלכא די מדת עבר נהרה . מידת המלך' נזכרת גם בנחמי ה'ד : ויש אומרים לוינו כסף למדת המלך . תשלום כסף' הנקרא מנדת חילא' נזכר בפפירוס ארמי מסקארה ( קאולי ' נספח ב-ג' שוי ' ( 6 והוא כנראה מס של המושבה הצבאית . בפפירוסים הארמיים של ארשם משמש המושג מנדה כנראה במשמעות של דמי שכירות בעד האחוזות של נסיכי בית המלכות הפרסי ( מסי ' 10 שוי 3 ואילך ; מסי , 11 שוי 2 ואילך . ( בפפירוסים מיב של מוזיאון ברוקלין' בא הביטוי מנדת כסף ( מסי שוי' 5 ( 7 במשמעות של תשלום כסף . יש להזקיק את
To the book |
|
|