|
|
- נא ] הסיפור . - בדנ' ה' א—ו'א' מסופר : בלשאצר מלך בבל עשה משתה גדול לאלף שריו ולשגלותיו ופילגשיו . במשתה זה שתו יין מכלי בית ה' אשר בירושלים וסירגו בין גמיאו תיהם שירים לאלוהי הזהב והכסף' הנחושת' הברזל' העץ והאבן ( הכתוב אומר : ושבחו לאלהי דהבא וכספא וגוי ' והפועל שבח משמש בלשון הארמית שני לשונות : הלל' שר . ( באותה שעה נראתה כף יד כותבת על סיד הכותל כנגד המנורה . נבהל המלך וציווה בקול להביא לשם את חכמי בבל' ולא היו יודעים לקרוא ולפרש ; עד שהזכירה המלכה ( כלומר' הגבירה ) שיש במלכותו חכם יהודי אחד' דניאל המכונה בלטשאצר' שהיה יחיד בחכמתו בימי נבוכדנאצר . אז נקרא דניאל' וקרא כך : מנא מנא תקל ופרסין . ניכר מיד שהללו שמות עצם הם' אבל דניאל דורשם לפי הפעלים בני שרשם כך : מנא-מנה האלהים את מלכותך ויכלה אותה ; תקל - נשקלת ( ארמית תקילתא ) במאזנים ונמצאת חסר ; פרס — נפרסה מלכותך ( כאדם הפורס כיכר לחם ) וניתנה למדי ופרס . וכן היה . בו בלילה נהרג בלשאצר המלך הכשדי וקיבל את המלכות דריוש המדי . [ ב ] בעיות ופתרונים . . 1 — פירוש העניין הוא : מה גלום בכל תיבה ותיבה . אבל מה פירוש התיבות עצמן ? הק...
To the book |
|
|