מבחני דין שמים

הדו קרב שלא כמו העינויים , בדו קרב ניתנה הסמכות לדין שמים . התפיסה הייתה שהצד הצודק ינצח בקרב או יעמוד בניסיון הקשה שהוטל עליו משום שהאל לצדו . תוקפו המשפטי של הדו קרב נבע מן הצורך להגיע לחקר האמת . במצב של ספקות קשים היה הדו קרב פתרון נוח , כי ההכרעה עברה לאל , היודע להבחין בין דובר אמת לשקרן ומודיע זאת בתוצאות הקרב . הדו קרב כפתרון משפטי היה נפוץ בימי הביניים . לי ( Lea , 1971 ) מספר על אציל הולנדי , ג'ון ון ארקל שמו , שהצטרף לצבאו של גודפרי מבויון במסע הצלב הראשון . בדרך הצטרפו למחנה גם יחידות גרמניות . אציל מטירול שהבחין במערכת הנשק של ון ארקל שהייתה מוצגת מחוץ לאוהלו טען שהסמלים המוכספים שייכים לו ולמשפחתו זה דורות . הוא הורה אפוא להסירם . בתחושת עלבון צורב פנה ון ארקל למנהיגי המסע כדי שישפטו בינו לבין יריבו הטירולי . נעשתה בדיקה וכל צד הוכיח שזכות אבות מקנה לו את הסמלים . השופטים הורו על דו קרב . בקרב ניצח ון ארקל כשהמית את יריבו . בכך הוכיח את צדקתו ואת זכותו לסמלים , ובכל שמונה השנים ששהה בארץ ישראל נשא אותם בגאון . לא רק יריבים משפטיים הוזמנו לדו קרב , אלא גם עדים . צד שנוכח ל...  To the book