הבדלים בין־תרבותיים באבחון סימני שקר

בונד ועמיתיו ( Bond , Omar , Mahmoud & Bosner , 1990 ) הציגו שתי השערות בנוגע לקשר בין תרבות לסימני שקר . האחת טענה שסימני השקר הם סימנים אוניברסליים הטובים לכל תרבות . האחרת טענה שהשקר מאובחן על פי התנהגות החורגת מהתנהגות מקובלת של אמירת אמת באותה תרבות . הטענה הראשונה מאוששת במחקרים ( 1994 Ekman , ) שהראו , שביטויי רגשות בפנים הם אוניברסליים , ואמריקנים ויפנים מציגים ארשת פנים דומה כשהם חשים שמחה , עצב , פחד , הפתעה וכדומה . אולם לפי ביהל ועמיתיו , ( Biehi et ai ., 1997 ) קיימים הבדלים בין תרבויות בהבנת הסימנים המציגים רגשות . מכאן , שהיכולת לאבחן שקר מתוך סימנים התנהגותיים היא יכולת נלמדת שמשתנה מתרבות לתרבות . ערבים , למשל , נוטים יותר מהאמריקנים לשמור על קשר עין עם בן השיח . הם גם מתקרבים אליו יותר ויוצרים אתו מגע גופני . ( Watson , 1970 ) הבדל זה מוביל למסקנה שהתנהגות הנראית חריגה בתרבות אחת נחשבת מקובלת בתרבות אחרת , וסימני התנהגות הנחשבים כסימני שקר בחברה אחת לא ייחשבו כאלה בחברה אחרת . בונד ועמיתיו ערכו מחקר בין תרבותי המשווה בין אמריקנים לירדנים . קבוצת אמריקנים וירדנים צולמו...  To the book