גישתו של אקמן: "שקר" לעומת "לא־אמת"

אקמן ( Ekman , 1992 a ) מסכים עם כך שהכוונה להוליך שולל היא מרכיב מרכזי בכל שקר . אך הוא אינו מסתפק בכך ומחפש הגדרה ברורה יותר של שקר , הגדרה שתכיל את כל הדוגמאות שהכותרת "שקר" יאה להן על דעת רוב שופטי הדוגמאות . לפיכך אקמן מציע להבחין בין "שקר" . "לא אמת"ל לפי אקמן , בני אדם המספקים מידע שאיננו נכון אומרים לא אמת , אולם אין בכך כדי לקבוע שהם משקרים . אדם הטוען שהוא נפוליאון ומציג עצמו ככזה אומר , כמובן , לא אמת , אולם אין לקרוא לו שקרן , אם מצג השווא שהוא מציג משקף את המציאות שלו . מכאן , שתנאי הכרחי לקיומו של שקר הוא שמוסר המסר יהיה מסוגל להבחין בין אמת לשקר . שקרנים פתולוגים מבחינים בין אמת לשקר ומודעים לעובדה שאינם דוברים אמת , אולם אין הם מסוגלים לשלוט בהתנהגותם המעדיפה את השקר על האמת . אקמן גורס ששקר שנמסר בלי שלמוסר תהיה שליטה בהתנהגותו , איננו שקר . לכן שקר פתולוגי איננו שקר ואף הוא ייחשב כלא אמת . דרישה נוספת מהשקר שהציב אקמן היא , שהשקר נועד לאדם אחר שאיננו מבקש להיות מרומה . לכן , רופא האומר לחולה סרטן סופני שעדיין יש סיכוי , איננו משקר . ההנחה היא שהחולה מבקש לקבל מידע שיע...  To the book