גן עדן של שוטים

לצורך פישוט הדברים נניח שיש רק שתי אסטרטגיות התנהגות , זאת של דובר האמת וזאת של השקרן . כל פרט בקבוצה הוא או דובר אמת או שקרן . דובר האמת מוסר דברים שהם אמת ונותן אמון בדברים הנמסרים לו . דובר השקר משקר ולא נותן אמון בדברים הנאמרים לו . אם דובר אמת פוגש בדובר אמת אחר , המסר שיעבור יהיה אמת ובן השיח ייתן בו אמון . אם דובר שקר פונה בדברים לדובר אמת , יאמין דובר האמת בדברי השקר שלו . כשדובר אמת יספר לשקרן דברים כהווייתם , לא יתקבלו דבריו באמון . לבסוף , אם דובר שקר פוגש בשקרן כמוהו , המסר יהיה שקר והקורבן לא ייתן אמון בדברים . ההנחה היא שאין היחיד מסוגל לזהות אם העומד מולו הוא דובר אמת או שקרן , והוא יוכל לגלות זאת רק בתום המגע ביניהם . כמו כן אין לו זיכרונות ממפגשים קודמים עם יחיד זה . עוד יש להניח שאדם יכול לשנות אסטרטגיות התנהגות מדובר אמת לדובר שקר ולהפך , מדובר שקר לדובר אמת . כדי לסבר את האוזן נקצה למפגשים בין הדוברים לבין מקבלי המסר השונים נקודות . לדובר אמת יוענקו 50 נקודות על העברה מוצלחת ( שנענית באמון מצד המקבל ) של המסר הנכון ו 10 נקודות על העברה בלתי מוצלחת ( שנענית באי אמון...  To the book