הדיאלוג הקורצ'קי: דיאלוגים של אהבה

אדיר כהן א . האור והחום כ ^ תכבה ר , שכ / ש ותצ 0 נן , יהיה האדם אור וחום לעצמו , יהיה האדם שמש לעצמו ... ( ינוש קורצ'ק על פי ואצלאב נאלקובסק ( 1 כאשר כבתה השמש בטרבלינקה ובמיידאבק , באושוויץ ובדאכאו ובכל ממלכת העשן של המשרפות , נדמה היה כי שוב אין תקומה לאדם . כאשר הלבבות היו צוננים וגושי שלג היו מוטלים על חזם של יצירי עולם שלם , שחיו את תמוטת האדם ורמיסת כל הערכים , ומפלצת הדמים הייתה הממשות היחידה , נדמה היה כי שוב אין תקומה לאדם . והנה מתוך עיי האפר התנשא עוף החול , עלה הקול האנושי שהחזיר את התקווה והאמונה לאדם , שנשא את חזונו על האדם כאור וחום לעצמו , כשמש לעצמו . תאי המוות של טרבלינקה לא יכלו לתורת האהבה של ינוש קורצ'ק , והיא שבה ומצווה לנו את החיים ותולה תקווה חדשה כשמינו הכבויים , תקווה לבניינו של עולם טוב יותר על ידי הילד , שהוא סיכוי האושר האחד של המין האנושי . בשורה הארוכה של אישי חינוך בדורות האחרונים בולט היהודי הפולני ינוש קורצ'ק , שהיה אדם מופלא , מורה אציל נפש , הוגה דעות ומחנך , שידע להגשים בפועל במוסדותיו החינוכיים את הגותו ואת חזונו החינוכי , את ניסיונו רב השנים כרופ...  To the book