הדיאלוג התלמודי: על הדינמיקה ומרחבי ההשפעה ביחסי מורה ותלמיד

רות קלדרון הקדמה התלמוד , פרויקט הלימוד הגדול ביותר של התרבות היהודית , הינו בעת ובעונה אחת חידוש תוכני וחידוש צורני . מצד צורתו , יצירה ספרותית אדירת ממדים זו מהווה סוגה ספרותית לעצמה . ניתן לדמות את התלמוד , המחזיק מדף שלם של ספרים , לקונגלומרט שנתרבדו בו דיאלוג פילוסופי , משפט , סיפורת , הרמנויטיקה וחוכמה עממית אלו לצד אלו . מצד תוכנו מתייחד התלמוד בהיותו ספרייה אנציקלופדית העוסקת בחיי האדם היהודי על כל ממדיהם . מסגולותיו המפתיעות של התלמוד , בין השאר , היא האפשרות לפתוח וללמוד כל דף מדפיו ולהבין אותו מתוכו . שלא כספרות החוכמה המערבית , אין התלמוד נע ומתקדם מן המבוא לפרק הראשון , השני , וכן הלאה עד לסופו . הסדר התלמודי הוא נושאי ומעגלי . ששת סדרי המשנה המחולקים לפרקים ולמשניות זוכים לעיון ולדיון מחודשים , צעד אחר צעד , על ידי האמוראים - פרשני התרבות בארץ ישראל ובבבל במאות הראשונות לספירה . הקורא העכשווי מוזמן להצטרף לכל אחת מהמחלוקות הנידונות בו וללוות אותה עד תומה . התלמוד מגיע עם הצעה לאופן לימוד ייחודי בץ אישי . לימוד בית מדרשי מתרחש במרחב הדומה יותר לספרייה מאשר לכיתת לימוד . ז...  To the book