א . הקדמה מד מאני מרבה בהתיחסות לגיאוגראפיה תרבותית : תאורי המקום שלו אינם נטולי תחושות וזיקות , ותאורי הנוף נושאים מסרים תרבותיים , פוליטיים וחברתיים . גיאוגראף המתעניין בתאורי מקום בספרות מתמקד בהכרח בשאלה , מי הם המתארים ומה יחסם למקום או לנופים המתוארים . במחקר האנתרופולוגי מקובלת ההבחנה בין המתבוננים מבפנים לבין הצופים מהצד או מבחוץ . ( outsiders ) המתבוננים מבפנים הם בני החברה המתוארת , המתארים אותה מתוך היכרות פנימית , וראייתם יכולה להיחשב משוחדת , עקב היותם חלק מהנוף והחברה המתוארים , או דווקא נושאת תובנה עמוקה . לצופים מהצד , מכל מקום , יש מרחק ראייה פרספקטיבי . החוקר האנתרופולוגי איננו יכול לשמור על מרחק רב מקבוצה או חברה שהם נושאי מחקרו ; הוא חייב לחדור לתוכם , אף על פי שהם זרים לו . כך הוא יכול להיות לצופה מבפנים , ובסוף תהליך ההיכרות שלו עם החברה הזרה יהיה מעורב בה רגשית . תהליך זה נקרא . going native זה מצב לא רצוי לחוקר , שמחמת נטיות שברגש עלול לעוות את תוצאות מתקרו . הוא אמור להיות מעורב בחברה הנחקרת , אבל לשמור על ניתוק רגשי , כדי שלא לפגום בגישה הביקורתית של הצופה מבח...
To the book