א . כמעט שאין הצעת פירוש פרוידיאנית או פסיכואנליטית רצינית לטקסט ספרותי שלא תציין , בדרך זו או אחרת , שהפירוש המוצע הוא אחד מרבים , אפשרות אחת בתוך יער סבוך של אפשרויות . דברי ההסתיגות נובעים מידיעתו של הפרשן שכל פרשנות דיסציפלינארית , כזו שמשעבדת את הטקסט לתבניות חשיבה של דיסציפלינה אחת , ותהיה זאת אידיאולוגית , היסטורית , חברתית , מרקסיסטית , בלשנית וכר , מצמצמת את משמעותו . באשר לפרשנים הפסיכואנליטיים , הלא הם ערים לכך שהפירוש שלהם הוא רק אחד מן הפירושים הפסיכואנליטיים האפשריים . פרויד עצמו כשאמר , שכל יצירה פואטית אמיתית נובעת ממניעים ודחפים רבים ושונים של היוצר , ולכן מטבע בריאתה שהיא תיענה ליותר מפירוש אחד ( פרויד 245 , [ 1989 ] , ( 246 פתח בכך את היצירה הספרותית להרבה פרשנויות . ואמנם , יצירותיהם של סופוקלס , שקספיר , וולטיר , מולייר , סוויפט , קרול , קפקא , פרוסט ומאן זכו להרבה אינטרפרטאציות , שגם אם נבודד מתוכן רק את אלה המודרכות על פי הדיסציפלינה הפסיכואנליטית , נמצא שזוהי "תעשייה" עצומה . לבודד שיחה אחת ממד מאני על מנת לנתחה על פי אוריינטאציה מסוימת , הוא , לכאורה , מעשה ש...
To the book