אפשר , כמובן , לטעון , כי עצם הריגת בעלי חיים כדי לאכול את בשרם פירושה גרימת נזק להם , שהרי נוטלים את חייהם . כל מוות שלא בעתו , קל וחומר מוות הנגרם בכוונת מכוון , מהווה פגיעה . זאת היתה הטענה הראשית של הוגים ואנשי ציבור , שהטיפו לצמחונות משיקולים מוסריים , כמו אלברט שווייצר , מהטמה גנדי ודומיהם . גנדי אף כתב ספר בשם ד'נסיס המוסדי של : nc oar c שיצא לאור בהודו ב , 1959 כ 10 שנים אחרי מותו . טום ריגן נטל את שמו ככותרת לפרק הראשון של אחד מספריו . ( Regan , 1982 , 1 ) אבל עם כל הכבוד לכוונותיהם הכנות והאצילות , זאת תהיה מסקנה קיצונית יתר על המידה . כפי שכבר הערנו בפרק , 2 חזונו המשיחי של ישעיהו על הזאב והכבש , הנמר והגדי לא היה אלא אלגוריה פיוטית של השאיפה לשלום עלי אדמות , שהרי בטבע יש בעלי חיים הניזונים מבעלי חיים אחרים , והאדם גם הוא נמנה עמהם . האדם יכול להחליט , מטעמים מוסרניים או אחרים , לוותר על אכילת בשר , אבל זאת תהיה בחירתו , ולא חובתו . לבעלי חיים אוכלי בשר אין בחירה כזאת . שומה להיזהר גם מקיצוניות הפוכה ; הטענה , כי בעלי חיים הורגים אלה את אלה , ולכן נעשה זאת גם אנחנו , היא ...
To the book