הקדמה - משחק של בעלי־חיים

לדעת חוקרים שונים היחס בין אמנות למשחק הוא המפתח להבנת טבעה של האמנות . משחק לאמיתו הוא פעילות , הנובעת מחדוות העשייה עצמה ללא שום תכליות מעשיות , להבדיל מאותן פעולות משחק , המכשירות את המשחק לקראת התבגרותו והתמודדותו עם סביבתו . משחק נבדל אפוא הן מעבודה והן מאינסטינקט , והוא משקף דרגת התפתחות האופיינית לבני אדם וגם ליונקים עיליים . יש קשר ברור בין משחק כפעילות ספונטנית מהנה לבין אמנות כפעילות המהנה את העוסק בה . עמדו על כך בזמנו כבר פרידריך שילר , ב אגררוז על החינוך האסתטי של האדם מ , 1795 שטבע את המושג 'יצר משחק' , ( Spieitrieb ) יוהאן הויזינחה בספרו האדם' ) Homo Ludens , ( 1939 ) ( 'המשחק וביחוד הפילוסוף הנשכח קארל גרוס , ( Kari Groos ) שחקר הן את 'משחקי נעלי הח"ם' ( 1896 ) והן את ימשחק ר מי האדם' , ( 1899 ) כשם שניים מספריו החשובים ביותר . גם אם המחקר התקדם מאז בצעדים מרשימים , הרי לא אבד כלח על רעיונותיהם . הויזינחה , למשל , ניסח אותם בצורה בוטה , ואולי מופרזת , כדלקמן : בעלי החיים לא המתינו לו לאדם שיבוא וילמדם לשחק . גדולה מזו : אפשר לומר בלב שלם שהתרבות האנושית לא הוסיפה לכלל...  To the book