|
|
אף על פי שאנו מכירים בכך , כי בני אדם ובעלי חיים אינם שווים לא במובן הביולוגי ולא במובן המוסרני , אנו חשים אי נוחות בנוגע לספצייסיזם ( סוגנות . ( הוא עלול לעורר אסוציאציות לטיעון , שהעלה במאה ה 19 שמואל דוד לוצאטו ( שד"ל , ( כדי לתרץ את ההבחנה שעושה התורה בין עברי לנוכרי ( בקשר לנשך ) או בין עבד עברי לעבד כנעני ( בקשר לצאתם לחופשי . ( שד"ל טען , שהאינטרסים של העברים עולים על אלה של הנוכרים , מפני שאדם דואג יותר למשפחתו ולקרוביו מאשר לאחרים , וכל בני ישראל מהווים מעין משפחה אחת גדולה . רעיון דומה הופיע ב נדיח , הרורשה : ' ואשר לא יכלכל את קרוביו , ועל כולם את בני ביתו , כפר באמונה , ורע הוא מאשר איננו מאמין' ( איגרת פאולוס הראשונה אל טימותיוס , ה . ( 8 : העדפה אמוציונלית היא , כביכול , חלק הכרחי ובלתי נפרד מטבענו החברתי והאנושי ; לכן אנו מסתייגים מאנשי ציבור , אשר מתמסרים לטובת הכלל ותוך כדי כך מזניחים את ילדיהם שלהם . חובבת חיות מושבעת כמו מרי מידגליי , המוזכרת בספר הזה לא פעם , מעלה טיעון דומה , דהיינו , כי העדפה אמוציונלית של המין ( species ) שלנו היא חלק אינטגרלי מטבענו החברתי ודומ...
To the book |
|
|