אפשר אפוא לומר , כי בשעה שחסידי צער בעלי חיים שואפים בכנות ראויה לשבח להפחית את הסבל והכאבים , שהאדם גורם לבעלי חיים ללא צורך , שואפים דוברי הזכויות לסילוק עצם הסיבה לסבל וליסורים , הנובעת מתפיסת בעלי החיים המבויתים כקניין בפועל ושל חיות בר כקניין בכוח . על פי החוק בעל גן חיות רשאי , למשל , 'להרדים' ( כלומר להרוג ) שימפנזה , אם היא עוברת את מכסת החיות המוקצית לו , אך הוא לא היה מעלה על הדעת לנהוג כך כלפי עובד מיותר בגן החיות ( דוקינס , . ( 279 , 1993 מכירת שימפנזים עודפים מגני חיות למעבדות ניסויים היא תופעה שכיחה . למרות היותם שאריו הקרובים ביותר של האדם בעולם החי ( ראה לעיל , ( השימפנזים נחשבים לקניין . הדרישה לזכויות בעלי חיים מכוונת להמרת מעמדם של בעלי חיים עיליים ואינטליגנטיים כאלה מקניי / למעמד של אישור . ( personhood ) . / על פי החוק בהמות וחיות בית וגם חיות בגני חיות ובקרקסים הן בגדר קניי , / משמע אמצעים לתכלית אנושית . לגבי חיות בר אין חוק כזה , אולם אין גם חוק המגן עליהם , אלא במקרים של סכנת הכחדה . אולם גם חסידי המגמה השנייה אינם טוענים , שהדרישה לזכויות מקנה לבעלי חיים זכויו...
To the book