בפרק הקודם הזכרנו את הז'אנר הספרותי של משלי חיות , וכבר ציינו , כי הוא היה מקובל גם ביהדות , החל מהמקרא . נזכיר כמה דוגמאות אופייניות . כאשר יעקב מברך את בניו לפני מותו , הוא משווה את יהודה לגור אריה , את יששכר לחמור גרם , את דן לנחש , את נפתלי לאיילה ואת בנימין לזאב ( בראשית מט : ט , יד , יז , כא , כט . ( בוודאי גם אין זה מקרה , כי נשים דגולות בתנ"ך נקראות בשמות של בעלי חיים - רחל , יעל , דבורה . המשל המפורסם ביותר - משל יותם ( שופטים ט : ח טו ) - אמנם אינו משתמש בחיות , אלא באילנות , אבל הוא יכול לשמש כעין פרדיגמה להם . יחזקאל מביא משל נבואי ארוך על שני נשרים ( יחזקאל יז : ג יב ) ומשל יותר קצר , שהוא כעין קינה על לביאה , שגידלה את גוריה , ואחד מהם הפך לכפיר טורף אדם ( יחזקאל יט : ב ג . ( ספר משלי כולל , כמובן , גם משלי חיות קצרים : 'לך אל נמלה , עצל , ראה דרכיה וחכם ! אשר אין לה קצין , שוטר ומושל . תכין בקיץ לחמה , אגרה בקציר מאכלה' ( משלי 3 ו ח . ( באופן דומה מהלל המחבר את הנמלים , השפנים , הארבה והשממית על חכמתם , ואת הליש , זרזיר המתניים ( מן הכלביים , , venaticus canis משלי ל : ל...
To the book