פרק ארבעה־עשר מקומה של הקבלה במנהג

1 אחד הקווים המאפיינים את המנהג הוא תהליך התקבלותו הבלתי מוגדר שגורמים שונים עשויים היו לעצב אותו . קו אחר המאפיין את המנהג הוא הסמכות הבלתי מוגדרת המחדירה אותו בציבור . פעמים יהיה זה , "עמך" פעמים שליחי ציבור ( עם שהיו מהם תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה ) שנושאים מסר או הבנה אישיים , פעמים חכמי תורה , פעמים מקובלים שסמכותם ההלכתית אינה פורמלית , פעמים אלה מקובלים אנשי שם שאישיותם ופרסומם פילסו את הדרך לקבלת מנהגיהם , ופעמים אלה חכמים שהלכה וקבלה דרים אצלם בכפיפה אחת . אכן , אם בהלכה ייתכנו חילוקי דעות , על אחת כמה וכמה במנהגים , וכל שכן במנהגים שמלכתחילה נושאים אופי מקומי משהו . מן הסיבות האלה ואחרות אפשר להבין את סוד כוחם של מנהגים מסוימים ואת סוד השפעתם המועטה של אחרים . בסידורים רבים שנכתבו באשכנז בימי הביניים תמצא בשולי כתבי היד פירושים והוראות שמוצאם מבית מדרשם של חסידי אשכנז . ממילא עלו גימטרייאות ונוסחי תפילה 2 וכל מיני "כנגד" שהשפיעו במידה מסוימת על אורחות חיים . השפעה לא מועטה היתה גם למקובלים , בעיקר בספרד ובביזנטיון ( לקראת סוף המאה הי"ד והט"ו , ( שרעיונותיהם נתקבלו לא אחת גם...  To the book