|
|
מעורבותו של ר' יוסף קארו , מגדולי חכמי ההלכה שבכל הדורות , בעולמה של הקבלה אינה צריכה כיום למודעי . דבריו הנחרצים של ר' אביעד שר שלום באזילה , ' שסגנונם כאילו היו דברי חוקרים בני ימינו , ההוכחות שהביא ד' תמר מתקופתו של קארו , וכמובן 3 ספרו החשוב של ורבלובסקי — מספקים הוכחות משכנעות למדי . ר' יוסף קארו נשא עמו מספרד ארץ מולדתו מורשת משפחתית , לפחות כפי שהיא 4 מיוצגת בעמדת דודו , ר' יצחק קארו , שנטה לשלב קבלה והלכה . מסורת זו נתהדקה בתורכיה בבית מדרשו של ר' יוסף טאיטאצאק . ואם כי לא נעשו הדברים בפרהסיא ולא ניתן להם פומבי גדול , הרי זה המאפיין את ר"י טאיטאצאק ואת ר"י קארו כאחד , שהמגידים דיברו עמהם , ומלכתחילה בוודאי ראו בכך עניין אישי . אף מעשי הסגפנות שנהגו בהם כדי להתעלות ברמת הדבקות המיסטית — היו מעשים שבתוך ד' אמותיהם שלהם . ולפיכך , קרוב להניח , המנהג של תענית בימי שובבי"ם , אשר כפי שציין ורבלובסקי , כבר נהג כנראה בחוג האמור בתורכיה , אף הוא לא נודע בקהל הרחב אלא רק לאחר זמן , ולא כמנהג של החכמים הללו . נסיונו המיסטי המיוחד של גילויי המגיד , בדומה לרבו , עם כל הדומה והשונה ביניהם , ...
To the book |
|
|