איכות הדמוקרטיה אינה נמדדת בשביעות הרצון של השבעים והאמירים , אלא באופן בו המערכת הפוליטית מתייחסת לאנשים חסרי משאבים . ( Greider , 1992 , p . 183 ) גרידר התריע על ההחמרה במצבם של אנשים עניים , שאמנם לא עמדו מעולם בקדמת הבמה הפוליטית , אך בעוד שבעבר גילתה המערכת הפוליטית , בעת עיצוב מדיניותה הכלכלית הכוללת , רגי שות לקשיי היומיום שלהם , כיום הם נעדרים כליל משיקולי השלטון - הן כמשתתפים והן במושאים להתחשבות ( שם ) . עובדים שמשתכרים שכר עלוב וסובלים מעוני ומחוסר ביטחון תעסוקתי וכלכלי , אינם מחושבים בין "העניים ביותר , הנמצאים מתחת לקו העוני . " השקלים המעטים הנוספים שהם מקבלים מוציאים אותם מן המרידה של העניים , אך אינם הופכים אותם לבעלי אמצעים . מאז היחלשות האיגודים המקצועיים , שהגנו על האינטרסים של עובדים אלה , אין להם ייצוג משום סוג . רובם נסוגים לתוך עצמם ולתוך קשיי חייהם ומתנתקים לחלוטין מהפוליטיקה , שאינה רלוונטית עוד לחייהם . גרידר מכנה אותם "יתומים פוליטיים" ( שם . ( לפי גרידר , דפוסי הפעולה החברתית בקהילות עניות משקפים את מודעות הפעילים ליתמותם הפוליטית ואת מסקנתם כי באמצעות הערו...
To the book