זיהוי הבעיה והצבת המטרות

כמעט מהיום הראשון שפתחנו את דלת 'העמותה לסינגור קהילתי' בשנת , 1993 הגיעו לחנות הזכויות שלנו דיירים של הדיור הציבורי עם תלונות על מצב התחזוקה בדירותיהם . התלונות העידו על מצבים שנראו לנו בלתי נסבלים . למשל , דייר שבדירתו הקירות שחורים מרטיבות וחברת 'עמידר ' לא באה לתקן ; אישה זקנה שמי ביוב הציפו את המרפסת ואת הבית שלה , ומקור ההצפה לא אצלה אלא אצל השכנים . לתומנו חשבנו , שכמו בשכירות פרטית 'עמירר' , היא החברה המשכנת , לה ייפוי הכוח מהמדינה שהיא בעלת הדירה , היא זאת שצריכה לתקן . בעל הבית הוא שחייב להבטיח שהדירה תהיה במצב תקין . התחלנו לכתוב מכתבים בשם הדיירים שהתלוננו ולבקש מהחברה לבצע את התיקונים , וקיבלנו תשובות בנוסח : "זו לא . "אחריותנו תשובות ההתנערות של 'עמידר' הפליאו אותנו , והיועצת המשפטית שלנו ביקשה מהאנשים להביא אלינו את החוזים שלהם . אכן , בחוזים היה כתוב , שחור על גבי לבן , שהאדם קיבל את הדירה במצב תקין ולמעט תיקוני יציבות או תיקונים שמסכנים חיים , לחברה המשכנת אין אחריות לתיקונים בדירות . זה נראה אבסורד . הדיירים בדיור הציבורי משלמים שכר דירה נמוך מאוד . יש דיירים שמקבלים ...  To the book