ההתאמה האישית של עובדים קהילתיים לקהילה

סוגיה שעולה לעתים קרובות בעת בחירת הקהילה היא עד כמה צריך העובד הקהילתי להיות מקורב במוצאו , בתרבותו ובשאר מאפייניו לקהילה בה הוא עומד להיות מועסק . ריברה וארליך , ( Rivera & , Erlkh , 1992 ) בספרם העוסק בעבודה קהילתית עם קהילות את ניות , פיתחו מודל בן שלושה מעגלי מעורבות לעבודה בקהילות בהן המאפיין הקריטי המשותף הוא המוצא האתני . הם מציעים לעובדים קהילתיים לבחור בקהילה שעם אנשיה יש להם הכי הרבה מן המשותף . הם סבורים כי כך יהיו מחויבים אישית , כשם שיהיו מחויבים מקצועית לקהילה . גם קאהן ( Kahn , 2000 ) טוען שהעבודה הטובה ביותר נעשית על ידי עובדים קהילתיים שבאים מרקע זהה לזה של אנשי הקהילה . במעגל הראשון של מעורבות , העובד הקהילתי מעורב ישירות , מיידית ואישית בקהילה . לטענת ריברה וארליך ( שם ) מעגל זה , האינטימי והאינטנסיבי ביותר , אפשרי רק אם לעובד הקהילתי יש תחושת סולידריות אתנית מלאה עם הקהילה , וזאת אפשרית על בסיס מוצא , תרבות ושפה משותפים . לפי טיעון זה , עובד קהילתי ממוצא מזרחי לא יוכל להגיע למעורבות ראשונית עם קהילה של עולים מרוסיה . במעגל השני , הפחות מזוהה אישית עם הקהילה ובעיות...  To the book