הקהילה בשנות הקמת המדינה

עם הקמת מדינת ישראל חלו בה שינויים מכריעים ששינו גם את ההתפתחות הקהילתית . יישובים חדשים ושכונות חדשות הוקמו בעיקר כדי לספק דיור לעולים החדשים שהגיעו חסרי כל מאירופה וצפון אפריקה בגלי הגירה אדירים , ויושבו על פי מדיניות פיזור האוכלוסין התקיפה שהונהגה במדינה החדשה ( ברוצקוס , . ( 1973 מכאן ואילך מהווה מדיניות השיכון והדיור , כחלק מהמדיניות החברתית של הממשלה , גורם מכריע בהתפתחות הקהילה בישראל ( כרמון , . ( 1999 ארחיב מעט על תפיסת הממלכתיות , על מדיניות קליטת העלייה ופיזור האוכלוסין , ועל מדיניות הבנייה והשיכון כגורמים שקבעו את היחס לקהילה בעשור הראשון לקום המדינה , והשפיעו על הפיתוח הקהילתי בישראל גם בעשורים הבאים . קמה המרינה שדורות ייחלו לה , והיא חזות הכול ותכלית הכול ומבקשת להיות כמעט תחליף לכול . אם בשנות טרום המדינה שימשה הקהילה כמבצר ומקלט מן הסביבה העוינת והלא ודאית , הרי עם הקמת המדינה היא נתפס כאנטי תיזה למדינה וציפו כי תפנה מקום לה ולמוסדותיה . מדינת הרווחה נתפסה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה כשיא השאיפות של כל הדמוקרטיות הסוציאליסטיות , ומדינת ישראל היא דמוקרטיה סוציאליסטית...  To the book