כיצד חוקרים פולקלור כדבעי? הערות לאוסף שירי עם ביידיש

איסידור לוין סופיה מגיד ( 1955-1892 ) מלנינגרד רשמה שירים ביידיש במשך מסעות מחקר שערכה במערב ברית המועצות ובדרומה בשנות ה . 30 מאספי פולקלור ברוסיה נהגו "ללכת אל העם" בכפרים כדי למצוא את מה שחיפשו מראש , דהיינו את סתרי חכמת עמם העטויה כביכול בשירי האיכרים . כך עשתה גם מגיד את דרכה לתוך מחמלי המוסיקה והזמרה של עמי הארץ . ואשר ליהודים פנתה מגיד בלית בררה אל העיירות ב"תחום המושב" ( המותר ליהודים בעבר ) כדי לרשום שירים מפי נשים וגברים שהתפרנסו מיגיע כפיים כ"פרוליטרים" כשרים , אולם לא לדעת המהדרין האדוקים למפלגה הקומוניסטית . לפיכך אמורה היתה הגב' מגיד לרשום דברים הולמים לפירוש מהפכני כדת שאר אומות העולם , ממילא בלשון יהודי אשכנז , ביידיש . מגיד שאפה למצוא חן "באלפי" עיני הרשות ( מניח אני שידוע מיהו שאלפי עיניים בראשו ) ולהיראות כמליצת יושר על היידיש שכן בעלי התרבות ה"בורגנים" כביכול התייחסו ללשון העם בביטול , כדבריה , וממילא גם לשירה היהודית : פרקי חזנות וניגוני חסידים היו בבחינת "מוקצה מחמת . "איסור אף על פי כן העזה מגיד לרשום סיפורי עקדת יצחק , מכירת יוסף או מעשה מגילת אסתר — דרמות מהתנ...  To the book