תמר אלכסנדר החלום , כאחת התופעות המרכזיות בניסיון האנושי , תפס מאז ומעולם מקום משמעותי בתשתית המבנית של תרבויות שונות . תוכני החלומות מצאו ביטוי באמצעות תפיסות דתיות וכן באמצעות אמנות , ספרות ופולקלור . שתי הגישות הקוטביות בדבר מקור החלום — מסר מעולמות חיצוניים על אנושיים לעומת השתקפות עולמו הפנימי של האדם — אינן בהכרח גישות דיאכרוניות , דהיינו שהגישה האחת מבטאת את החברה המסורתית הקדומה ואילו הגישה האחרת מבטאת את הגישה המודרנית המתבססת על מינוח פסיכולוגי חדיש . שתי הגישות מצאו את ביטויין במשך דורות רבים בתרבויות שונות , גם בתרבות היהודית , אם כי במינוח שונה מזה המקובל כיום על פי תאוריות שונות בפסיכולוגיה . מאמר זה בא לבדוק את סיפורי החלום בספר חסידים , לעמוד על תכניהם , העיצוב הז'אנרי שלהם , השימוש באמצעים פואטיים ומקומם בתפיסת החלום של חסידי אשכנז בפרט ותפיסתם הרעיונית , תאולוגית בכלל , מתוך הנחה כי סיפורים אלו הם חלק 1 ראו לדוגמה : ת' אלכסנדר , "החלום במסורת התרבות היהודית" מבוא , מפגשים בחלום מאת מ' ריימונד סראנו , תל אביב , 1995 עמ' Toward a New Perspectives in Folklore , Austin Te...
To the book