מבוא לא רבים הם גיבורי המקרא , להוציא את האבות ואת משה , דוד ושלמה , אשר זכו , כשמשון בן מנוח , לתיאור מפורט ומדוקדק מידי העורך , המשתרע מיום לידתם ועד מותם . במסגרתו של ספר “ שופטים” המקדיש פרק קצר לכל שופט ולפעילותו ובעיקר למלחמות בנות זמנו ובפיקודו , בולט בחריגותו החלק הגדול שתופס סיפור שמשון עוד מן הימים שטרם לידתו . דמותו של שמשון המקראי בעייתית משהו בשל היחס הדו–ערכי שהיא מפתחת בקרב הקוראים . מחד גיסא , אי אפשר שלא לחוש הערצה לגיבור האגדי , שאינו נרתע מן המסוכנות שבפעולות . השומע או הקורא מזדהה עמו בכל ניצחון שלו ומפלה של אויביו . אם נוסיף על כך את העובדה כי לידתו של הגיבור קשורה בתבנית הקבועה במקרא המיועדת לדמויות מפתח : האם העקרה , הבשורה האלוהית לאם העקרה והמסר של הייעוד המופלא לבן שיוולד , ברור לנו כי שמשון נתפס כממשיכם של : ”בנים"ה יצחק , יעקב , יוסף ושמואל ולהבדיל - גם של ישוע ויוחנן מן הברית החדשה . מאידך גיסא , מפתח הקורא יחס של רחמים כלפי הגיבור העשוי ללא חת , אשר חרף כוחו הרב יש בו תמימות של נער . “ לזכותה” של תמימות זו יש לזקוף את נפילתו המצערת וקיצו ביד אישה . סופו הנ...
To the book