כפי שכבר ראינו בפרק זה , רצ”ה עוסק בעומק רב בשמות הקדושים , הן בפרשנותם והן ביחודים . יחד עם זאת , רצ”ה מיישם באופנים מגוונים את מסקנות הקבלה העיונית על דרכי המעשה , במה שהוא מכנה “ על דרך . ”העבודה הדיון הבא מהווה דוגמה מיוחדת במינה לאופן שבו רצ”ה משלב את מדרש השמות עם “ דרך . ”העבודה מדובר בפירושו לאחת מחידות הזוהר הסתומות יותר . תחילה נציג את מאמר הזוהר המציג את החידה , כאשר החידה עצמה מודגשת : תא חזי , בשעתא דאתער פלגות ליליא , וקב”ה עאל לגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא , כלהו אילנין דבגנתא דעדן מזמרן ומשבחן קמיה ... וכרוזא קרי בחיל ואמר , לכון אמרין קדישין עליונין , מאן מנכון דעייל רוחא באודנוי למשמע , ועינוי פקחין למחמי , ולביה פתיח למנדע , בשעתא דרוחא דכל רוחין , ארים בסימו דנשמתא , ומתמן נפיק קלא דקליא חילין אתבדרו לארבע סטרי עלמא : א . חד סליק לסטר חד , ב . חד נחית לההוא סטר , ג . חד עייל בין תרין , ד . תרין מתערין ומתעטרין בתלת , ה . תלת עיילי בחד , ו . חד אפיק גוונין , ז . שית מנהון לסטר חד , ושית מנהון נחתי לההוא סטר , ח . שית עיילי בתריסר , ט . תריסר מתערין בעשרין ותרין , י ....
To the book