יא. מקור הפירוש על פי תפיסתו העצמית של המחבר

רצ”ה רואה את מקור פירושו כצירוף של יגיעתו האישית עם התגלות שמיימית . כך , במהלך דיון ארוך בו מתחבט רצ”ה כיצד ליישב את דרוש ההיכלות שבזוהר בראשית מול ההיכלות של פרשת פקודי , קובע רצ”ה את חובת הפרשן המקובל : הגם אשר אין לנו עסק בנסתרות , אמנם כבר הקדמנו שאנחנו צריכין לחפש בכל כוחינו , בלתי לה’ לבדו , לעלות מעלה , להעמיק לבחון ולבדוק בגנזי נסתרות כברא דמחפש בגנזוהי דאבוה עד מקום שיד שכלנו מגיע ... 185 על תפקידיו של המטה שבידו של הבעש”ט ראו פדיה , הבעל שם טוב , עמ’ 186 . 42-41 תרגום : כבן המחפש בגנזי אביו . 187 עט”צ ח”א , ל ע”ד . אצל רצ”ה האמרה הנפוצה ‘ אין לנו עסק , ’בנסתרות שבדרך כלל נאמרת כהצדקה להימנע מעיסוק בתורת הקבלה , הופכת דווקא להיות מנוף לחשיפת הנסתרות , עד גבול ההשגה השכלית . הביטוי “ בלתי לה’ לבדו” יכול להתפרש כאן בדו-משמעות . מחד , כמגבלה העליונה של יכולת החיפוש , שהיא ’ה” ‘ , ”לבדו הנקודה החבויה , נקודת האינסוף . מאידך , ניתן להבין את רצ”ה כקובע את מלוא הפוטנציאל האנושי של המקובל לחקור בנסתרות , באשר כוחו האנושי נגזר מכוחו של הקב”ה - “ בלתי לה’ . ”לבדו רצ”ה אף מציג את הפרקטי...  To the book