רצ”ה , ובעקבותיו ממשיכיו רי”א ורא”צ , מייחסים חשיבות רבה לעיסוק בקבלה , ביחוד בספר הזוהר ובכתבי האר”י . את התשתית הרעיונית של העיסוק בקבלה הניח רצ”ה בחיבורו סור מרע ועשה טוב . כבר מתוך הפתיחה המחורזת של החיבור ניתן ללמוד על תכלית העיסוק בקבלה , אליבא דרצ”ה . בפתיחה זו מודה הכותב לקב”ה על : אשר שמת חלקי עם ידידות נפש חברים מקשיבים ... להטעימני מפרי נטיעות עץ החיים לתורה ולתעודה , וטעמי מצוות המלך לעבודת עבודה , ולהדריכני בדרכי יחוד השם הנכבד והנורא , כסא דוד להכין אותה ולסעדה ... נציין , כי מהקדמה זו משתמע כי היו לרצ”ה חוג תלמידים קרובים , “ חברים מקשיבים” אשר למדו איתו קבלה . לגופו של עניין , רצ”ה רואה מספר מטרות בלימוד הקבלה : 1 על פי שיר השירים ח , יג . בדרך כלל ביטוי זה מציין חבורת תלמידים הלומדים קבלה מפי רבם . בביטוי “ חברים מקשיבים” משתמש גם ר’ משה בן מכיר בתיאורו את קבוצת התלמידים הבכירים שבחבורתו . ראו מרוז , חבורת ר’ משה בן מכיר . ר’ אברהם אזולאי מספר בהקדמה לחסד לאברהם כי “ מדי לילה ולילה ומדי שבת בשבתו דבר בעתו הואלתי באר פי המדבר על אוזן שומעת בחכמה ובדעת חברים . ”מקשיבים ר...
To the book