|
|
בפרק זה אני מבקש להציג את דיוקן התפילה בתפיסתו של רבי דוב בער , כפי שהיא נגזרת מתודעת האין המזוהה עם החכמה , ואת מקומה בעבודתו של האדם . בנושא יעדי התפילה ודרכיה ישנם מגוון היגדים בתורתו של רבי דוב בער המציגים עמדות שונות . ישנן דרשות שבהן הוא מתאר את התפילה כזמן של דבקות רוחנית , ובדרשות אחרות הוא עוסק בתפילות העוסקות בבקשות בעניינים חומריים . ננסה למפות את תפיסתו בשורות הבאות , לאור תפיסת עולמו המתוארת בפרקים הקודמים . דבקות עם האינסוף - ייעודה של התפילה הגבוהה תפיסתו של רבי דוב בער המדגישה את יראת האדם בפני בוראו , באה לידי ביטוי בדרך שהוא רואה את עבודת התפילה . דבריו הבאים של רבי דוב בער המתעדים את גישתו ביחס לתפילה , מהווים פתיחה ראויה לדיון : כי איש הירא לא ירצה כלל להתפלל ולבקש איזה דבר ' כי אין מחסור , 'ליראיו שכל מה שנותן לו הקב " ה הוא אומר די ... מגיד דבריו ליעקב , פי' קמ " א , עמ' . 257 רבי דוב בער מתאר את ' האיש הירא' כאדם הנמצא בעמדה רוחנית על פיה הוא מוכן לקבל את הקיים כרצון , 'ה וממילא התפילה במובן של בקשה על שינוי ההנהגה של הבורא באירוע זה או אחר היא מבחינתו מיותרת , מ...
To the book |
|
|