הדרשה כאמצעי עיון פילוסופי: ניתוח דרשת "כתב החירות"

אחת השאלות המרכזיות שפתרונה אינו חד-משמעי היא מהו סוג המסר אותו רוצה הדרשן להעביר לשומעיו . האם הוא מטיף להם מוסר , מלמד פרק במקרא או בתורה שבעל-פה , הלכה , קבלה , או פילוסופיה ? 'וכו חוקרי תולדות ישראל משתמשים בדרשות , כמו גם בשו " ת , לדליית פרטים היסטוריים , פעמים שהדרשה רק מוסיפה פרטים או נקודות שהושמטו במקורות אחרים , ופעמים שהדרשה מחדשת ומספרת על מאורעות שלא נודע עליהם מאומה במקורות אחרים . כאשר הדרשה היא הספד , הדרשן מוסר פרטים על מקום וזמן ההספד . הספדים אלה יכולים להשלים פרטים ביוגרפיים חסרים על אישים וחכמים . שלא היינו יכולים ללמוד אותם ממקורות אחרים כגון תאריך ומקום הפטירה . אולם אליה וקוץ בה , האם הדרשן המספר את המאורע הוא כמשיח לפי תומו , או שהוא כבר משנה ומייפה את המאורע כדי להסיטו לאותם כיוונים או למגמות הרצויים לו ? במילים אחרות , האם הדרשן מספר או גם מעריך את המאורעות ? ובכלל , יש לשאול מהו העיקר ומהו הטפל מבחינת הדרשן . בדרך הטבע החוקר מחפש את הנושאים המעניינים אותו בדרשה , ואותם הוא מעמיד כעיקר . נקודת ראייה זו של הדרשה ייתכן שהיא לגיטימית ביחס לחוקר , אולם האם נאמר ...  To the book