|
|
כאמור , מחקר הדרשה העברית בימי הביניים מתבסס בעיקרו על ספרות הדרשות הכתובה , ומיעוטו על אזכורים פה ושם המרמזים על דרך הדרשה בציבור בבית הכנסת . הספרות הכתובה בטבעה אינה יכולה להוות תמונת ראי של הדרשה בציבור , בעיקר לאור העובדה שהיא לא הוקלטה ולא נכתבה בזמן שנאמרה אלא זמן מה לאחר מכן , או שנכתבה לפני מועד אמירתה בציבור . אשר על כן שאלה היא עד כמה מייצגת הדרשה הכתובה את זאת שנמסרה בציבור . עלינו לשאול גם את שאלת מטרת ותכלית הכתיבה וכנגזרת ממנה גם שאלת מטרות המחקר . האם מטרתו העיקרית של הכותב היתה תוכן הדברים או שגם צורתה החיצונית של הדרשה היתה חשובה . לאפשרות הראשונה אין חשיבות רבה לזמן שעבר בין המסירה לכתיבה . שכן קרוב לוודאי שהדרשן כתב לעצמו ראשי פרקים של המסרים העיקריים שמסר בדרשה ולאחר זמן הוא פיתח והרחיב מסרים אלו בזמן הכתיבה . לעומת זאת אם גם הצורה החיצונית חשובה ומשמעותית אזי בוודאי שלא נוכל לסמוך על זכרונו של הדרשן הכותב את דרשתו לאחר זמן שכך היתה נוסחתה וצורתה של הדרשה . סביר להניח שהסגנון השתנה כי אינו דומה מי שכותב ויכול לחזור ולהגיה ולתקן את הנוסח למי שעומד בציבור ואומר דברים...
To the book |
|
|