יט כיצד התנוונה המוזיקה

ככל שהשתכללה הלשון , איבדה המלודיה מבלי משים , מתוך שכפתה על עצמה כללים חדשים , את האנרגיה שהייתה בה בימים קדמוניים , ועל מקום הדק ת של תנודות–הקול בא חישוב המרווחים . כך , למשל , עבר מעט–מעט מן העולם השימוש בסוגה האנהרמונית . משהתגבשה צורתם הסדירה של התיאטראות לא שרו בהם עוד אלא במודוסים שנקבעו מראש , וככל שהתרבו כללי החיקוי כך הלכה ונחלשה הלשון החיקויית . השתכללות הדקדוק עקב העיון הפילוסופי והתקדמות ההגי ן עיקרה מן הלשון את הנימה החיונית ומלאת הרגש שעשתה אותה בשלביה הראשונים לזמרתית כל כך . מאז זמנם של מנאליפידס ופילוקסנוס , המוזיקאים , שהיו תחילה שכיריהם של המשוררים ולא ביצעו את יצירותיהם אלא בניהולם ואם אפשר לומר בפקודתם , הפכו לעצמאים ; ועל ההתדרדרות שנגרמה בכך קובלת במרירות כה רבה המוזיקה בקומדיה של פ ֶ• קראטס , שפלוטארכוס שמר לנו קטע ממנה . וכך , משאבד למלודיה הקשר ההדוק עם השיח , היא קנתה לה מבלי משים קיום משלה והמוזיקה הפכה לתלויה פחות בדיבורים . או–אז נעלמו בהדרגה הנפלאות שהיא חוללה כאשר לא הייתה אלא הטעמה והרמוניה של השירה , עת העניקה לשירה את ההשפעה על הרגשות — אותה השפעה ש...  To the book