בטווח הארוך , כל בני האדם נעשים דומים זה לזה , אך סדר התפתחותם הוא שונה . באזורים הדרומיים שבהם הטבע הוא נדיב , הצרכים נולדים מן הרגשות ; בארצות הקרות , שבהן הוא כילי , הרגשות נולדים מן הצרכים , ובלשונות , בנותיו הנוגות של הכורח , ניתן לחוש את מקורן . אף כי האדם מתרגל לפגעי מזג האוויר , לקור , לאי הנוחות , אפילו לרעב , יש בכל זאת נקודה מסוימת שבה הטבע קורס . כל מה שחלוש , בעמדו בפני מבחנים אכזריים , אובד מן העולם ; כל השאר רק מתחזק , ואין שביל אמצע בין עוצמת האיתנים למוות . הרי לכם הסיבה לכך שאנשי הצפון הם חסונים כל כך ; לא האקלים עשה אותם לכאלה , אלא הוא סבל רק את אלה שהיו חסונים מלכתחילה , ואין פלא שהילדים יורשים את מבנה הגוף הטוב של אבותיהם . ידוע כבר שלבני האדם החסונים יותר יש בהכרח כלי קול עדינים פחות , וקולותיהם צורמים יותר וחזקים יותר . ובאמת איזה הבדל יש בין תנודות הקול הנוגעות–ללב הנובעות מהמיית הנפש לבין הזעקות שהצרכים הפיזיים פולטים ! באקלימים הנוראים האלה שבהם הכול מת במשך תשעה חודשים בשנה , שבהם השמש מחממת את האוויר רק כמה שבועות , אך למען ייווכחו התושבים אילו טובות מנועות...
To the book