|
|
כשם שהמניעים הראשונים שגרמו לאדם לד ר היו הרגשות , כך היו ביטוייו הראשונים ציורים של המחשבה . הלשון המושאלת הייתה הראשונה להיוולד , והמובן כפשוטו בא אחרון . לא קראו לדברים בשמם האמיתי אלא כאשר ראו אותם בצורתם האמיתית . תחילה דיברו [ בני האדם ] בלשון שירה , ולא עלה בדעתם להגיין אלא זמן רב אחר כך . והנה חש אני שהקוראים עוצרים אותי ושואלים כיצד ייתכן שביטוי יהיה דימויי בטרם יהיה לו מובן כפשוטו , שהלוא הדימוי נוצר רק עם מעתק המשמעות . אני מסכים לטענה זו ; אך למען אובן כראוי , יש להמיר את הדימוי שהרגש מציג לפנינו במילה שאנו מסבים [ מן הממשי אל המושאל ;[ שכן אין מעבירים את המילים אלא משום שמסבים את המושגים , אחרת לא היה ללשון המושאלת כל מובן . אני משיב אפוא [ לטוענים נגדי ] בדוגמה . הפרא , בפוגשו אחרים , בהלה תיפול עליו תחילה . בהלתו תגרום לו לראות את האנשים האלה גדולים יותר וחזקים יותר ממנו , והוא ייתן להם את השם ענקים . לאחר ניסיונות חוזרים הוא יכיר בכך שהענקים האלה כביכול אינם גבוהים ואינם חזקים יותר ממנו , ועקב זאת קומתם לא תתאים למושג = ] לדימוי ] שהוא ייחס תחילה למילה " . "ענק הוא ימצי...
To the book |
|
|