מבוא לתשובתו של הרב הרצוג

שאלת יחס ההלכה לנוכרים , שהפכה להיות אקטואלית עם ההכנות לבנייתה של מדינה יהודית ריבונית ראשונה לאחר מאות רבות של שנים , היא שאלה העשויה להטריד כל יהודי שומר מצוות המגלה יחס חיובי לערכי הדמוקרטיה . הדמוקרטיה היום דוגלת בשוויון , ואילו בעיני ההלכה אין שוויון של ממש בין בני אדם . בעלי הגישה השמרנית אינם מתחשבים ב"דעת הקהל" הנוכחית , וסבורים שיש ללכת בעקביות לאור ההלכה הכתובה . בימינו משמעות הדבר היא כי לרוב הראשונים יש הפליה לטובת היהודי בענייני ממון . כך , למשל , למרות שגזל גוי אסור , אין משיבין לו אבידתו , ואם טעה במהלך מסחרי אין הוא זוכה לסעד משפטי וכיוצ"ב . כמו כן , מעיקר הדין , אין מחללין שבת לשם הצלתו . כאשר מדובר בארץ ישראל העניין בעייתי עוד יותר , שכן אסור למכור לו קרקע , ואף ישיבתו בארץ מותרת – לדעת הרמב"ם – רק בסטטוס של "גר . "תושב אין צריך לומר שאין ההלכה הפשוטה מאפשרת סובלנות כלפי קיום עבודה זרה של הגויים בארץ ישראל . הרב הרצוג התמודד עם שאלות אלה בהקשר של הקמת המדינה . כאמור סבר הרב הרצוג וקיבל כי מדובר במדינה יהודית דמוקרטית , שיש בה גם מיעוט של נוכרים , וזכויות המיעוטים ייש...  To the book