ההתנגדות כדרך לעשיית רווחים חברתיים ורווחים אחרים

קונפורמיות לדרישות הקבוצה היא , כאמור , דרך להימנע מעונשים חברתיים ולהשיג הישגים חברתיים . ואולם לעתים אין מקורה של ההתנגדות בקונפורמיות . יתרה מזאת , לעתים ההתנגדות מתעוררת אף על פי שהציבור כולו תומך בשינוי , כלומר מדובר בהתנגדות אנטיקונפורמית שבאמצעותה מצפה הפרט לזכות ברווחים חברתיים ואישיים . נעמוד על כמה רווחים אפשריים כאלה . א . התנגדות כאמצעי לצבו 1 כוח ומעמד בקבוצה הצגת עמדה נחרצת נגד השינוי עשויה להציג את המתנגד כאדם בעל דעה משלו , המוכן להילחם עליה ולהציגה בלי מורא . יש שדווקא הבעת עמדה שונה מעמדת הרוב מזכה את האדם בהערכה . הוא עשוי להיחשב אמיץ , עצמאי בעמדותיו , בעל כוח אישי , בעל ציפיות גבוהות , ובעל עליונות על אחרים בהראותו להם עד כמה החלטותיהם שגויות . ב . התנגדות כאמצעי לברי את עמדתם של אחרים לעתים נמנעים חברי הקבוצה מסיבות שונות מלהביע את דעתם על השינוי הצפוי . אחד האמצעים לברר מהי העמדה הרווחת היא הבעת התנגדות פומבית לשינוי . מול עמדה ברורה נאלצים האחרים להציג את עמדתם , להסכים או להתנגד . הצגת העמדה ממניע של פרובוקציה משיגה את המטרה שהפרט הציב לעצמו — הוא מגלה אל נכון...  To the book