סיכום

בפרק זה התמקדנו באחד ההסברים השכיחים ביותר להתנגדות לשינוי , שלפיו בני האדם מתרחקים מכל מה שמסב להם הפסדים . ההפסדים בעקבות השינוי יכולים להיגרם לפרט או לארגון . המסקנה בדבר המאזן הכולל השלילי של השינוי יכולה לנבוע מתהליכי הערכה שונים : התרכזות בתוצאות השינוי בלבד , התרכזות עיקרית במצב קודם השינוי , השוואה בין יתרונותיו וחסרונותיו של השינוי לעומת יתרונותיו וחסרונותיו של המצב בהווה , ובחינת התמורות שיתקבלו לעומת התשומות הנדרשות . עוד הוצג תהליך לא רציונלי — מלכודת חברתית — המוביל להערכה שהשינוי אינו רצוי . ההתנגדות יכולה לנבוע גם מהערכה שהתשומות הנדרשות למימוש השינוי עלולות לגרום להפסקת ההשקעה בפעילויות אחרות , החשובות יותר בעיני המתנגדים . תאוריית התוחלת מציגה את המרכיבים הקובעים מה תהיה המשימה שיעדיף האדם ברגע נתון . על פי התאוריה , משימה שמכפלת הערכיות , האינסטרומנטליות והתוחלת שלה תהיה הגבוהה ביותר , היא המשימה שתועדף . כל ההסברים הללו מובילים לבחירת דרכים דומות להתמודדות עם ההתנגדות . כשמנהיגי השינוי משוכנעים שהמאזן הכולל של השינוי חיובי , תפקידם לשכנע את העובדים בתפיסתם זו . פעולת...  To the book