החשש מפני הפסד אישי

על פי העיקרון ההדוניסטי נמנע האדם מכאב וחותר להנאות , וכל מעשה או חוסר מעשה שעלול לגרום לכאב או להפסד יוליך לנקיטת צעדים הנועדים למנוע , לעכב או לצמצם את הפגיעה . בניסוחו הכלכלי העיקרון קובע כי האדם שוחר רווחים ומתעב הפסדים . האדם ישתדל למנוע התרחשות שמאזנה הכלכלי שלילי , כלומר התרחשות שתסב הפסדים , ולהיפך — מאורעות ומעשים שיביאו לרווחים — האדם ישתדל לטפחם ולעודדם . הסבר זה להתנגדות לשינוי שכיח הן בספרות המקצועית והן בקרב הציבור הרחב . הוא נראה ישיר , פשוט , מובן מאליו וגם רציונלי . אבל למעשה אין הוא כה פשוט . נשאלת השאלה איך עורך האדם את מאזן התועלות והנזקים של שינוי צפוי ? מתברר שיש יותר מדרך אחת לעשות מאזן זה . הצד השווה בכל הדרכים שנמנה כאן , שאין הן נעשות באופן מודע ושיטתי דווקא . בדרך כלל אין זו "הנהלת חשבונות" פורמלית ומסודרת . האדם בוחן את המצב בכללותו ובדרך כלשהי הוא מסיק בתהליך פנימי מורכב , אם התוצאה חיובית או שלילית מבחינתו . רק בחינה מעמיקה יותר מאפשרת לחשוף את הדרך שבה הסיק את מסקנתו . ההבדל בין דרכי "עריכת המאזן הכולל" טמון בבסיס החישוב . האדם יכול להתמקד בשינוי בלבד , ב...  To the book