סיכום

בפרק זה עסקנו בסרטוט ביטוייה השונים של ההתנגדות לשינוי . מן הבחינה הקוגניטיווית מתבטאת ההתנגדות בהצגת נימוקים וטיעונים המצדיקים את המשך המצב הקיים או המצביעים על הצד השלילי שבתוכנית השינוי ; בהתעלמות ממידע המוכיח את הצורך בשינוי ; בדרישה להציג ראיות אמפיריות שהשינוי אכן יוליך לתוצאות המצופות ; בהבלטת חוסר ההוגנות שבשינוי ; ובמתן תירוצים שונים לדחיית השינוי . ההתנגדות לשינוי מתאפיינת גם בביטויים אמוציונליים מגוונים : רוגז , עוינות , כעס , וכן מתח , חרדה ודיכאון , והיא דומה לעתים לשלבים שעובר האדם במצב של אובדן . ביטויים אמוציונליים עקיפים מתבטאים גם בתגובות פיסיולוגיות פסיכוסומטיות . ולבסוף , כדי לסכל את השינוי נוקטים בני האדם פעולות מחאה , כמו שביתה , חבלה או הפגנה , הם יוצרים משברים מלאכותיים ; מגייסים גורמים חיצוניים ; או מגבשים כוח פנימי חזק . מלבד זאת יכולה ההתנגדות להתבטא בהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם מה שמכונה 'התנהגות , 'אזרחית ובפרישה מן הארגון . ההתנגדות רווחת בקרב קברניטי הארגון כשם שהיא נחלתם של העובדים מן השורה : היא מתבטאת בהתעלמות מסימנים חיצוניים מאיימים ; בהצגה חיצוני...  To the book