נספח ולא סיכום

מכוח תורת משה אין לישראל , ולא יכולה להיות , זהות גזעית , וודאי לא זו בת נוסח המאה התשע–עשרה , העשרים והעשרים ואחת . הזהות של ישראל – על פי תורת משה והאידאה של היהדות – היא רוחנית , ויכולה לחבוק כל אדם עלי אדמות . באותה מידה גם עולה ממנה , כי מי שניער את עצמו מתורת משה , אפילו נולד להורים יהודים , איננו עוד יהודי ( הבה נתעלם אפוא מאלה שמטעמי נוחיות , סטטוס , כדאיות עסקית או פוליטית , או אף אזרחית וכיוצא בהן ממשיכים להתקרא יהודים . ( עם ישראל החליט במעמד הר סיני שמעתה ואילך הוא עם ברית . תורת משה איננה רואה מקום להתנשאות של קבוצת אנוש כלשהי על האחרות על שום ייחוסה כביכול הגנטי , מוצאה , שפתה , הישגיה , עושרה או כל סימן היכר מייחד לכאורה אחר . תורת משה והאידאה של היהדות , שעלתה ממנה , כתובות ומונחות לפני כל אדם . אידאה זו , על תמונת עולמה האוניברסלית והתהלכות האדם בעולם זה – כל אדם ובאותו עולם עצמו – היא ייחודית והיא שונה מכל אשר הוצע לבן אנוש לפניה ואחריה . היא הכרה והודאה בדרך חיים ההולמת את מי שראוי לשם אדם . הראשון שגילה את יסודותיה היה אברהם העברי , שעמד על אחדות הבריאה והאדם במכלול...  To the book