[36] הדיבר העשירי

השיח הזה שלנו , היוצא מן הדיבר העשירי , נראה לי כהולם ניסיון שלקראת סיום , בחינת תם מעגל שיחותינו זה על אף שלא נשלם . אמנם שוחחנו בהיקף מצומצם למדי , של מי שהציץ בלבד , אך נתפס להרהור נוסף . שכן אין בהיקף מצומצם זה כדי למצות עד תום את המהות של תורת משה והאידאה של היהדות . כל זאת מפני שהאידאה של היהדות , כשם שהיא מוצקה , היא גם התברכה בתכונה של מי שנמצאת בתהליך מתמיד של התחדשות . היא בייחודה ערוכה להכיל ולהתייחס אל כל תופעה חדשה וגילוי אנושי בארצות החיים , והדיבר העשירי הוא דוגמה הולמת לכך . סבור אני שאותה תשובה נודעת של רבי הלל לנוכרי , אשר ביקש ממנו שילמדו את התורה כולה על רגל אחת , לא זומנה להלל אלא על סמך הבנתו המעמיקה בדיבר העשירי . כזכור בא נוכרי אחד לפני הלל וביקש ממנו שילמד אותו את התורה כולה על רגל אחת . מתברר כי הנוכרי תחילה בא אל שמאי – כך מסופר – עם אותה בקשה עצמה . אולם שמאי בקוצר רוחו , שהרי היה באמצע מלאכתו , דחף את הנוכרי באמת הבניין שבידו ( שמאי התפרנס אפוא ממקצועו כבנאי ולא מלמדנותו , כיאות לחכם אמת בישראל ) ושלחו מעל פניו . לא כן נהג בו הלל , הוא גיירו ולימדו לאמור : ...  To the book