|
|
תורת משה פותחת ב'בראשית' ומספרת שבורא עולם , לאחר שעיצב את כדור הארץ , התקין מיד את מימד הזמן ( ויהי ערב ויהי בקר ; בראשית א , ה . ( האדם נולד במסגרת של זמן . האדם הפנים את מושג הזמן , וגזר ממנו ' בראשית' וגם הקיש לעומתו על ניגודו – . 'אחרית' מחשבת האדם היא מיסודה אנתרופוצנטרית , מי שמכוונת את עצמה לראות , בבחינת מובן מאליו , את האדם במרכז כלל ההוויה . בהתאם לכך הוא הסב גם את שאלת , 'אחרית'ה כמו את מהות , 'בראשית'ה אל זווית ראייתו האישית . אי הוודאות , המעוגנת עמוק בחרדה הקיומית של האדם , באה לידי ביטוי כבר בדברי יעקב בימי זקנתו אל בניו . האב יעקב , שרצה להיטיב עמם בפעם האחרונה , החליט להיפרד מבניו בברכה ") ויברך אותם איש כברכתו " בראשית מו , כח , ( והוסיף : " ואגידה לכם את אשר יקרא ( יקרה ) אתכם באחרית הימים " ( שם מו , א . ( צירוף לשון זה מעיקרו איננו עוסק בקורות הקוסמוס וסודות היקום . תורת משה והאידאה של היהדות ביקשה לצמצם את המושג הזה , בתוך גבולות השאלה והחידה שבזיקה אל חיי האדם והאדם בלבד . תורת משה גם נמנעה מלקצוב למושג ' אחרית הימים' מידה של זמן מוגדר כלשהו . פעם נראה הדבר כאיל...
To the book |
|
|