|
|
האידאה של היהדות , העולה מתורת משה , מקורה בעשרת הדיברות שניתנו מעשה התגלות למשה בהר סיני . בכך היא מעיקרה גם נבדלת ממסכות רעיוניות אחרות , ישנות כחדשות המיוחסות ליחידים , הוגים או מאמינים , אנשים אשר שמם נודע ברבים כאלה או אחרים . אבות הרוח של ההלניסמוס , לדוגמה , ידעו לספר על אישים שנחשבו חכמים לאין ערוך מאחרים עד כדי כך , שזומנו על ידי קהלים שונים ביוון לכתוב להם חוקות וחוקים , את חוקיהם , אשר יבטיחו במעונותיהם את הצדק המיוחל על ידם . כותב החוקה – מעשה יודע בתכלית להבדיל בין טוב לרע – נהג להתקין לקהל שהזמינו מוסדות מדינה ומערכות חוקים אשר הלמו את ציפיותיהם , כמו גם מערכות משפט , אשר נועדו לפתור מחלוקות הנופלות וייפלו ביניהם מכוח פסק דין של הצדק המיוחל . בכל זאת מדי פעם התעוררה אצלם השאלה : כיצד יודעים מה זה צודק במקרה של מחלוקת , ובכלל צדק מה הוא . שכן על פי הטבע נראה כל אדם בעיני עצמו כצודק . אקצר ורק אוסיף שבסופו של דבר באין הנחיה אלוהית בדבר 160 ראו גם לעיל השיחה ( מס' ( 27 " לא תשימון עליו נשך . " 161 ובהערת שוליים אוסיף : למעשה מכנים אנו עשרות רבות של ערי מדינה , כשכל אחת שונה ...
To the book |
|
|