[ט] בדרכי נועם

הרעיון של אברהם העברי בדבר אחדות הבריאה נועד כמסר לכל אדם עלי אדמות . ברם העובדה ההיסטורית היבשה מראה שאפילו בני משפחתו הקרובים של אברהם לא חברו אליו , אל גילויו , אל רעיונו . למעשה נמצאה דעתו של אברהם עוברת מדור לדור בתוך משפחתו המצומצמת בלבד . כל זאת מאחר שאברהם מראשית דרכו לא ביקש להשתמש בסיף ובכפייה כדי לצרף מרובים אל המחזיקים בדרכו . שכן דרכיה של האידאה של היהדות מראשיתה הן דרכי נועם , כנאמר " דרכיה דרכי–נעם וכל נתיבותיה שלום " ( משלי ג , יז . ( אולם אין בכך לומר כי משה לא ביקש לצרף אל האידאה של היהדות ציבורים נוספים . קוראים אנו כי משה לא היסס כלל להוביל ממצרים יחד עם בני יעקב את המכונים בשם ' ערב רב' ( שמות יב , לח . ( ברור היה למשה שאלה ' ייספגו' עם הזמן בקהל ישראל , ולא מאימת החרב , על פי אופני הגיור שהלכו ונתגבשו . הבסיס למהלכים מסוג זה מתואר מלכתחילה בסמל של ברית ( ראו שמות טו , יח . ( הציבור ההולך בדרכי אברהם ומשה הוא אפוא עם , אשר בא בברית עם התורה שהעמידו אברהם ומשה . ואמנם ' עם' בלשון העברית אין לה כל קשר עם גזע במובן של מוצא , דם ומיתוס , זה הפירוש אשר מצא משום מה אחיזה...  To the book