ב. המושג 'חילוני'

גורל המושג 'חילוני' דומה במידה מרובה לזה של התיבה . 'דת' הלשון ' חילוני' נגזרה מן התיבה חול . אך כמו התיבה ' דת' הוסבה אף היא לצרכים שרחוקים ממשמעותה המקורית . מעיקרו חול זה הוא החול אשר נבדל מן הקודש . חולין בתורת משה היא לשון מדויקת לתאר רמת דברים פחותה מאותם שברמת הקודש ( אכן אינטרסים אידאולוגיסטיים ופוליטיים הדביקו לה אפוא תוכן לא לה . ( תורת משה מניחה כי לאדם , לכל אדם , יש צורך לעתים מזומנות להתעלות מעל הדאגות של היום–יום , הארציות על היבטיה השונים . משה הקדים אפוא גם את התובנות של הפסיכולוגיה המודרנית בהבנת נפש האדם . התעלות זו היא , בקיצור , אותה מעלת קודש שמעל החול , החולין , החוליות , החילוניות , אשר אין להשיג אותה לא באמצעות חוויה מוזיקלית , תיאטרלית ואחרת . משה מייסד מסגרת לעתים של הקודש בקצב של שישה ימי חול–חולין מול היום השביעי , יום השבת , הקודש . החול–החולין–חילוניות של הלשון העברית , היא היום יום שאיננו שבת – של הדאגה ושל העמל – והיא ודאי איננה משיקה לכפירה בתורת משה ורוחה , או להתנערות מהגיונות ציוויה ומשפטה . המונח חולין , לדוגמה , הוא שמה של מסכת במשנה אשר עיקר עניי...  To the book