פרק אחד-עשר תחייה וגאולה: יום העצמאות יציאת מצרים החדשה

ציונות : התחלות עתיקות ומודרניות הציונות החלה עם היהודי הראשון אשר שאף וערג לארץ לא נודעת אשר אפילו את שמה לא ידע . אברהם ידע רק שיש לו הבטחה ושבארץ הזאת שנועדה לו , משפחתו תתפתח לגוי גדול , ברכה לעולם כולו . ביהדות , הטבעי הוא כיסאו של הנצחי . בסופיותם , נושאים בני אדם את האינסופי . בכך שהם חיים את חיי היומיום עם מימד של עומק , אנשים נעשים בה בעת אנושיים יותר וקדושים יותר . אין שתי ממלכות נפרדות של הקודש ושל החול . הפרנסה וקידוש החיים הופכים למיזם משותף . שיפור העולם והבאתו לשלמות הולכים יד ביד . כדי לגלם את המסר של התנ " ך , על היהודים להיות עם מושרש במולדתו ( מקום השופע מכל טוב הטבע ) ומקיים חיים של צדק וחסד , מתוך שלום עם שכניו – עדות חיה לאפשרויות האינסופיות של הקיום הסופי . מכיוון שכך , העיסוק הפוליטי המרכזי של התנ " ך היה הריבונות והעצמאות של בני ישראל בארצם . השליטה בארץ הפכה להיות סימן קלאסי לנאמנותו של העם , דאגתו של האל , ועמידותה של הברית . כשהאל והעם ישבו בציון , העולם היה בטוב . הגלות המתמשכת אשר החלה במאה הראשונה לספירה עקרה את בני ישראל מן הארץ והפכה אותם לגולים , נתוני...  To the book