חלק שלישי לצעוד את הדרך: לאורך ההיסטוריה היהודית

שלושה חגים ( פסח , שבועות וסוכות ) מנסחים את מסר הליבה של היהדות : היציאה לחירות , הברית והדרך . שבת והמקבץ של ראש השנה ויום כיפור מזינים את החיים הפרטיים לאורך הדרך . כל החגים הללו צוו בתורה , חמשת החומשים המהווים את הטקסט הבסיסי של המסורת היהודית . דורות יהודיים מאוחרים יותר החילו את המונח תורה ( שפירושו הוראה ) באופן כללי על המסורת היהודית כולה , אבל הם קיבלו את חמשת החומשים כסמכותיים באופן ייחודי . בסיני היתה ההתגלות הגדולה ביותר : " למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ , ולמקצה השמים ועד קצה השמים – הנהיה כדבר הגדול הזה , או הנשמע כמהו ? השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה – ויחי "? ( דברים ד , לב-לג . ( משה היה גדול הנביאים : " ולא קם נביא עוד בישראל כמשה , אשר ידעו ה' פנים אל פנים " ( דברים לד , י . ( בחפשה אחר המשמעות של מאורעות והתנהגויות מאוחרים יותר , פנתה ההנהגה לדגמים הראשוניים של התורה . יהושע ייחס את כיבושה המוצלח של הארץ המובטחת לקיום הנאמן של תורת משה . הנביאים לא ראו את עצמם כמחדשים אלא כשליחי אלוהים הקוראים לחזרה לעקרונות הקדושים של התורה המייסדת . למרות זאת ...  To the book