חלק שני חיים פרטיים לאורך הדרך

ההבטחה ששלום אוניברסלי הנו בר השגה ושאפשר להפוך את העולם הזה לגן עדן היא מדהימה . הדרישה להתגבר על המחלה והעוני הנה מהפכנית . ועם זאת היהדות מתעקשת לא רק שפריצות הדרך הללו הנן אפשריות , אלא גם שהן תתפתחנה בהקשר של החיים האנושיים הנורמליים . תהיה גאולה סופית בתוך ההיסטוריה האנושית – לא מעבר לה . היהדות אינה מסתפקת בהיותה חזון אדיר של תמורה היסטורית . היא גם איננה פשוט מוסרת איזו התגלות קוסמית המגמדת את בני האדם עד לחוסר ערך באמצעות מטרותיה העצומות . השלמות הסופית תבוא באמצעות האנושות , לא על ידי דחייה של האנושיות או התעלות מוחלטת מעבר לה . נובע מכך שבני האדם הם נושאי המסר האלוהי ; החול הוא זירת הפעולה של הקודש . בהתחייבו לשותפות בריתית , קיבל מקור החיים האינסופי את בני האדם על טבעם הסופי והפגום , כמדיום לפעילות האלוהית . היכולות האנושיות הן שיגדירו את הפרמטרים והקצב של תיקון העולם . המגבלות האנושיות נלקחות בחשבון והצרכים האנושיים נענים בתוך המבנה של אמונת ישראל הגואלת . האלוהי מאיר , מכוון ומדריך את בני האנוש , אבל האל איננו מהמם אותם או משמיד את כבודם או שלמותם , וגם לא יעשה זאת – אפיל...  To the book