פרק שני יהדות כדת של יציאה לחירות: פסח

רובם המוחלט של בני האדם על כדור הארץ חיים היום ובעבר בעוני ותחת דיכוי , חייהם רצופים במחלה וסבל . מעטים ניצלים ממחלות שמותירות אותם פגועים , ומעטים אף יותר מצליחים להימנע מפגעי הזקנה ( אם לא על ידי מוות שלא בעתו ;( ואף אחד , עד כה , לא הצליח להימנע מן המוות . מרביתם של המיליארדים האלמונים וחסרי הפנים מכירים את העולם כאדיש או עוין . מבחינה סטטיסטית , ערכם של חיי אדם הוא מועט מאוד . המדוכאים והעניים מקבלים את חלקם ורואים בו גורל ; החזקים והמצליחים מקבלים את המזל הטוב כמה שמגיע להם . נראה שהכוח , ולא הצדק , שולט תמיד . הדת היהודית טוענת אחרת : היהדות מתעקשת שההיסטוריה והמציאות החברתית-כלכלית-מדינית שבה חיים בני אדם תגענה בסופו של דבר לשלמות ; הרבה ממה שמתקבל היום כנורמה של קיום אנושי הוא בעצם סטייה מן המציאות הסופית . איך אנחנו יודעים זאת ? בגלל מקרה ממשי שאירע בהיסטוריה , יציאת מצרים . שימו לב לפרדוקס : עצם הרעיון שהרבה מן ההיסטוריה – המציאות הנוכחית עצמה – הוא סטייה מן האידיאל ושהגאולה תתגבר על הסטייה הזאת , מקורו בחוויה היסטורית . החוויה הזאת היתה שחרור העבדים העבריים , היציאה ממצרים ....  To the book